איך מגיעים לעמק רפאים ירושלים באוטובוס?

התחלה
סיום
חפש

לפניך מגוון מסלולים פופולאריים אל עמק רפאים באמצעות אוטובוס

לחץ כדי לקבל לוחות זמנים מעודכנים, זמני הגעה בזמן אמת והוראות מפורטות על גבי מפה.

לחץ כדי לקבל לוחות זמנים מעודכנים

איך מגיעים לעמק רפאים בירושלים באמצעות אוטובוס?

לחץ כדי לקבל לוחות זמנים מעודכנים, זמני הגעה בזמן אמת והוראות מפורטות על גבי מפה.

ממשה זילברג, ירושלים 41 דק'
walking.svg
אוטובוס - 10
10
walking.svg
מתחנה מרכזית ירושלים 30 דק'
אוטובוס - 18
18
מCentral Bus Station Jerusalem 30 דק'
אוטובוס - 18
18
מMamilla Mall 22 דק'
walking.svg
אוטובוס - 34
34
מתחנה מרכזית ירושלים 30 דק'
אוטובוס - 18א
18א

שאלות ותשובות

כמה זמן לוקח להגיע בתחבורה ציבורית ממשה זילברג, ירושלים אל עמק רפאים?

כמה זמן לוקח להגיע בתחבורה ציבורית מתחנה מרכזית ירושלים אל עמק רפאים?

כמה זמן לוקח להגיע בתחבורה ציבורית מCentral Bus Station Jerusalem אל עמק רפאים?

כמה זמן לוקח להגיע בתחבורה ציבורית מMamilla Mall אל עמק רפאים?

איך מגיעים ליעד ממיקומך הנוכחי? לחץ כאן
Moovit מעניקה שירות לעשרות מליוני משתמשים ב- 77 מדינות ולמעלה מ-1500 ערים ברחבי העולם.
Google Play badge AppStore badge

האם אי פעם חשבת שנסיעה בתחבורה הציבורית אל עמק רפאים בירושלים יכולה להיות כל כך פשוטה? אנחנו ב-Moovit נעזור לך להגיע מכל מקום לכל מקום ונדריך אותך צעד אחרי צעד עד שתגיע ליעד.

תוכל לצפות במסלולים מפורטים, בלוחות זמנים של קווי אוטובוסים ורכבות ולקבל התראות הגעה ליעד כדי שתדע בדיוק מתי ובאיזו תחנה לרדת מהקו כדי להגיע לעמק רפאים.

כשתרצה לנסוע אל עמק רפאים פשוט היעזר בניווט LIVE וקבל בזמן אמת הוראות ניווט ליעד, צעד אחרי צעד: כמה דק' עליך לצעוד במסגרת המסלול, כמה זמן עליך לחכות לקו וכמה תחנות נשארו עד שתגיע ליעד. בנוסף, אנחנו נעדכן אותך מראש מתי עליך לרדת מהקו - כל מה שתצטרך לעשות הוא לנסוע בכיף ולהנות מהנוף.

עמק רפאים, ירושלים
עמק רפאים, ירושלים עמק רפאים הוא תא שטח גאוגרפי בדרום ירושלים, המשתפל לעבר ערוץ נחל רפאים, אחד מיובליו של נחל שורק. כיום מהווה אזור העמק חלק מן המבנה האורבני של העיר, ומאוכלס בשכונות מגורים אחדות. העמק נמצא כקילומטר מדרום-מערב לירושלים העתיקה. גבולותיו הגאוגרפיים הם, בקירוב, אזור גן הפעמון בצפון, מורדות הרכסים שעליהם השכונות טלביה וקטמון במערב, מורדות אבו תור ובקעה ואזור התעשייה של תלפיות במזרח, ואזור בית צפאפא (שם מתחיל הערוץ העמוק והתלול של נחל רפאים) בדרום. לאורך הדורות, עד יציאתה של ירושלים מן החומות במחצית השנייה של המאה ה-19, שימש העמק ככל הנראה כשטח פורה לגידולים חקלאיים בין ירושלים לבין בית לחם. עדות לכך ניתן למצוא בספר ישעיהו: "והיה כאסף קציר קמה, וזרעו שבלים יקצור; והיה כמלקט שבלים בעמק רפאים" (ספר ישעיהו, פרק י"ז, פסוק ה'). מעת לעת שימש העמק כמקום איסוף וחניית צבאות לקרבות שונים בסביבות ירושלים-בית לחם: "ומחנה פלשתים חנה בעמק רפאים" (ספר דברי הימים א', פרק י"א, פסוק ט"ו). עמק רפאים נזכר כבר בספר יהושע, בתיאור גבולות נחלת שבט יהודה לאחר כיבוש הארץ: "וְעָלָה הַגְּבוּל אֶל-רֹאשׁ הָהָר אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי גֵי-הִנֹּם יָמָּה, אֲשֶׁר בִּקְצֵה עֵמֶק-רְפָאִים צָפוֹנָה" (ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק ח'). באופן דומה נזכר העמק אגב תיאור גבולותיה הדרומיים של נחלת שבט בנימין. בחלקו הדרומי של העמק נוסד הכפר הערבי בית צפאפא, שתושביו הוכרו על ידי השלטונות העות'מאניים כבעליהם החוקיים של אדמות העמק. בשנות ה-70 של המאה ה-19 מכרו תושבי בית צפאפא אדמות בצפון העמק לגרמנים הטמפלרים שחפצו להתיישב בסמוך לירושלים, ועל אדמות אלה הקימו הטמפלרים את מושבתם שנקראה "רפאים", ומוכרת כיום כשכונה הירושלמית "המושבה הגרמנית". בסוף המאה ה-19 נסללה מסילת הרכבת לירושלים, בנתיב שהתפתל לעבר העיר דרך ערוץ נחל רפאים. חלקה האחרון של המסילה, עם הגעתה לעבר העיר, עבר בתוך עמק רפאים ממזרח לבתי המושבה הגרמנית, ותחנת הרכבת ירושלים הוקמה בפתחו העליון והצפוני של העמק, מצפון למושבה. באזור זה מצאו המהנדסים מתכנני המסילה כר שטח מישורי ורחב יחסית שנדרש לתשתית התחנה, דבר נדיר יחסית בטופוגרפיה של אזור ירושלים. באותה עת בה התיישבו הטמפלרים בעמק, הלכה והתרחבה ההתיישבות מחוץ לחומות העיר העתיקה, שיהודים וערבים כאחד שאפו להיחלץ מצפיפותה. בהמשך להתיישבות הגרמנית הוקמו על המורדות המתונים של הגבעות המשתפלות אל העמק שכונות הרווחה הערביות טלביה, קטמון ובקעה. מדרום למושבה הגרמנית התמקם בעמק יישוב קטן של יוונים, שכונה הידועה כיום בשם "המושבה היוונית". במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20 הלך והתבסס מקומו של עמק רפאים כחלק אינטגרלי מן המרקם העירוני של העיר המתפתחת. האזור המשיך להיות מיושב בגרמנים, יוונים וערבים, בעיקר נוצרים. בשנות ה-40 שינה האזור את פניו לחלוטין מבחינה דמוגרפית: הגרמנים תושבי המושבה הגרמנית פונו בידי הבריטים, כנתיני אויב, במהלך מלחמת העולם השנייה, ומאוחר יותר פונו או נמלטו ממנו התושבים הערביים במהלך קרבות מלחמת העצמאות. תום הקרבות מצא את עמק רפאים בחלקה המערבי של ירושלים המחולקת, ובתיהן הנטושים של שכונות העמק יושבו ביהודים. בחלקו הדרומי של העמק, בשולי שכונת קטמון בואכה בית צפאפא, נבנו בשנות ה-50 סדרות של שיכונים צפופים לאיכלוס גלי העלייה הגדולים שהגיעו באותה עת, ואלה התפתחו לשכונות מצוקה שנודעו בשם "קטמונים". כיום משמש השם עמק רפאים כשמו של האזור העירוני הכולל את המושבה הגרמנית המקורית, המושבה היוונית, השוליים המערביים של שכונת בקעה ההיסטורית (אלה שממערב למסילת הרכבת), והשוליים המזרחיים של קטמון. "עמק רפאים" הוא גם שמו של הרחוב החוצה את העמק, כיום ציר תנועה חשוב בירושלים ורחוב מרכזי של קניות ובילוי. פעמים רבות משמשים השמות "עמק רפאים" ו"המושבה הגרמנית" כשמות חלופיים ונרדפים לשם האזור כולו, אף שבפועל המושבה הגרמנית המקורית כוללת רק את הבתים בחלקו הצפוני של העמק.
איך מגיעים באמצעות תחבורה ציבורית אל עמק רפאים? - מידע על המקום
Moovit - אפליקציית התחבורה הציבורית שלך לאנדרואיד ולאייפון
Moovit עדכונים בזמן אמת, מפות, לוחות זמנים